אריות קשורים בחוט

אריות קשורים בחוט // הציבור הספרדי-ישיבתי בארץ ישראל – תמונת מצב. החוברת שחוללה סערה רבתי בציבור האברכים הספרדי, ומן הסתם עוד תחולל.

מהדורה שנייה מעודכנת זמינה לרכישה כעת!

לרכישה טלפונית ובירורים חייגו: 039-111-444 שלוחה 2 [לחנות הספרים].

הרכישה באתר מאובטחת בתקן SSL / PCI ובהתאם לתקנות חברת האשראי המחמירות, ומותנית בהסכמה לתנאי השימוש באתר. לנוחותכם, תעריף משלוח סופי יופיע בעמוד סל הקניות.

9.90

זמינות: במלאי

חוברת אריות קשורים בחוט התפרסמה בתחילת חורף תש"פ ב-3200 עותקים, וחוללה סערה של ממש בציבור הספרדי ישיבתי. בהמשך הודפסו עוד ועוד חוברות, בסך כולל של למעלה מ-10,000 עותקים.

עם סיום הבחירות לכנסת בניסן תשפ"א, פורסמה מהדורה שניה של החוברת גם כקובץ דיגיטלי הניתן להורדה בעמוד זה. 

המבוא לחוברת ותוכן העניינים מוגשים לפניכם:  

הבהרה: אין לטקסט רץ מידע על מחברי החוברת וזהותם אנונימית ואינה ידועה. אין לפנות לטקסט רץ בשאלות הנוגעות לתוכן החוברת כלל. לכל שאלה בכל נושא הקשור לחוברת יש לפנות למחבר עצמו בלבד, בכתובת המייל: 613arayot@gmail.com

רוצים לקבל למייל עדכונים לגבי ציבור בני התורה הספרדי? הירשמו כאן!

בלחיצה הנך מאשר משלוח דיוור לתיבת המייל שלך. הרישום הוא לניוזלטר של איגוד עמלי התורה

אריות קשורים בחוט – מבוא

פרולוג

"איתמר, קונם עיני בשינה היום…" ר' משה סוויסה, אברך ותיק מחשובי הכולל המרכזי בשכונה, שקע בלימודו מול הגמרא. יש לו כעת רבע שעה פנויה, ובראש חודש המבחן המסכם של דרשו. הוא יחזור שוב על ההספק… טלפון קורע את האוויר. לרגע שכח שהצלצול שייך אליו, הוא מקפיד לכבות את הפלאפון בבית-מדרש, אלא שהימים הללו הם ימים מיוחדים… יצחק שלו צריך להתקבל לישיבה קטנה…

על הצג אחיו הקטן, חבר של העוזר של הרשם שקשור לישיבה הליטאית, זו שנחשבת יחסית טובה אף שלא מהמצוינות. הוא סוגר את הגמרא ושועט החוצה.

"נו?…" הוא שואל במתח רב, "תראה…" מגמגם האח, "הם מאוד התרשמו ממנו, כן? הם גם אמרו שהוא היה הרבה יותר טוב מכל אלו שבאו איתו – כולל האשכנזים… אלא שיש להם קצת בעיה השנה… חסר מקומות ויש לחץ על כמות הספרדים, והם עברו כבר את המכסה השנתית…" לבו החסיר פעימה. זו הישיבה השלישית שמסרבת! הוא חש לחץ בחזה. "האמת…" מוסיף האח המסור "הם שקלו אולי כן לקבל, אבל יש ספרדי אחר, נכד של… והוא לוחץ מאוד… א-קיצער, הם ממש מתלבטים…".

מתלבטים??? ר' משה לא מבזבז זמן.

בימים כתיקונים לא פסיק פומיה מגירסא, אלא שהימים רחוקים מאוד מלהיות כתיקונם… הוא רץ החוצה במהירות, אוסף על הדרך את החליפה והמגבעת, רץ לכביש ועוצר את המונית הראשונה. יש כמה שקלים בארנק. עם התשלום למטפלת הוא כבר יסתדר. עכשיו לא הזמן לחשות. "זה יצא לך יקר" הנהג מתריע. מה הוא יכול לעשות… ברוחניות הוא מעולם לא חסך! כאב לו על הבחור הספרדי השני. הוא הראשון לוותר לזולתו על כל דבר, אך לא על העתיד הרוחני של בנו בכורו… בדרך הוא ממלמל פרקי תהילים בדמע… המונית עצרה בבית ראש הישיבה. הוא יורד במהירות. "הרושיבע יושב עם מישהו" כך המשב"ק התורן. בסדר. נחכה. הוא מחכה. רבע שעה. חצי שעה. במדרגות חום אימים. הוא משתמש בכובע כמניפה ואצבעותיו רועדות. שעה ורבע. הדלת נפתחת. הוא מלווה את ראש הישיבה בדרכו, מתחנן. ממש מתחנן. מיד לאחר מכן הוא רץ לחדר המשגיח. אחריו לר"מ החשוב שחיבב אותו כל כך. שכולם יתקשרו ויעתירו ויבקשו רחמים. למחרת על הבוקר אוטובוס לעיר השכנה. רב העיר. אח של סבא. הוא מכיר איזה ר"מ בישיבה שם… ב"ה הוא בן למשפחה חשובה ומיוחסת. יש את מי להפעיל. הוא מריץ טלפונים לדוד, לאח, לגיס, לשכן, לגבאי של בית הכנסת, לחבר מהישיבה, לרב השכונה… שבוע שלם… עשרות שעות, מאות טלפונים… מאבק איתנים, ואבק עולה ומיתמר עד לב שמיים…

את המבחן של דרשו הוא כבר הפסיד.

*     *     *

כלפי מה דברים אמורים

מי שלא חש רגשות הגואים בו למקרא התיאור המוכר כל כך, מי שלא חש הזדהות, כאב וזעם לנוכח המציאות הזו – לא אליו פונה מאמר זה, וחבל שיכלה את זמנו בקריאה שלא תועיל לו דבר.

אך מי מבני הציבור הספרדי הישיבתי שכן חווה מקרוב או מרחוק את הסיטואציה הזו, מי שכן כואב את המצב המעוות הזה ורוצה שהמציאות תשתנה – הוא הוא מושא מאמר זה, ואליו מיועדים הדברים.

בנושא הכאוב הזה ישנה מציאות מעניינת.

מחד – הנושא כואב לרבים עד מאוד, מתוך חוויה אישית שלהם או של בני משפחתם, והדברים נידונים בהרחבה מרובה באינספור שיחות, פורומים ודיונים. טענות עולות וטענות יורדות, זה אומר בכה וזה אומר בכה.

מאידך – נראה כי אחרי כל הדברים הנאמרים, שורר עמעום וטשטוש מסוים בנושא. ולמרות כל הטענות והדיונים – כמעט ואין נפק"מ מעשית לדברים, מלבד תקווה כללית לשינוי מתי שהוא, אם בכלל.

ככל הידוע, עד היום טרם נעשה ניסיון לסדר את כלל התובנות, הדעות והמסקנות בנושא זה לכדי גישה סדורה, אחידה ומנומקת.

חוברת זו, אפוא, היא ניסיון ראשון לאגד את כלל המחשבות, התובנות, המסרים והרעיונות בנושא כאוב זה לכדי משנה סדורה, המובילה למסקנות מעשיות שהשלכותיהן מקיפות עולם ומלואו, הרבה יותר משניתן לשער. כי האמת – שנושאים אלו הרבה עיקרי תורה תלויים בהם, והשפעתם משליכה באופן מעשי על חיי התורה, הרוחניות ועבודת ה' של רבבות עמלי תורה, וכפי שיבואר.

רבבות בודדים

נושאים כואבים אלו, נידונים מטבע הדברים במסגרות מצומצמות, בשיחות משפחתיות או עם חבר אחד או שניים, ונדיר שהם מועלים בדיונים פומביים. כיון שכך, רבים מאוד מהדנים בנושאים אלו, חשים כי כאבם כמו גם תובנותיהם, הן נחלתם האישית בלבד ואולי עוד יחידים עמם. רבים הם הסבורים לעצמם "אני אמנם חושב ומבין שצריך לעשות כך וכך, אבל מה לעשות שהציבור שלנו עוד לא מבין את זה…"

אמנם המציאות אינה כן כלל וכלל, כי נושאים אלו הם נחלתם של עשרות אלפי אברכים ועמלי תורה ספרדים מבני הישיבות, והחשיבות של הנושא היא עצומה ובלתי נתפסת. אלא שכאמור, כל אחד מעשרות האלפים סבור כי הוא אחד מקבוצת יחידים שאוחזים בגישה מסוימת, ואינו יודע כמה רבבות 'יחידים' כמותו כואבים את אותו הכאב.

יתכן כי התחושה של אברכים רבים שכלל ציבור הספרדים בני הישיבות אינו סבור כמותם לגמרי, נובעת בשל התבטאויות ודעות שכן נאמרות בפומבי, ויוצרות מצג שווא ושגוי.

במאמרים ציבוריים שפורסמו בבמות שונות בשנים האחרונות, הביעו בעלי דעה כאלה ואחרים את דעתם כי הציבור הספרדי (כשהכוונה כמובן בעיקר לציבור הספרדי כולו בהנהגת מועצת החכמים של מפלגת ש"ס) הגיע כבר לרום פסגתו ודרגתו, ישנם מוסדות חינוך מעולים המשתווים ברמתם למוסדות הציבור הליטאי, ונושא האפליה כמעט ופג לחלוטין (לחפצים להעמיק – קיבוץ בולט של מאמרים ברוח זו פורסם בכתב העת 'צריך עיון' בחודש אדר תשע"ט).

דברים אלו משקפים רוח כללית הרווחת בחלק מסוים בציבור, וניתן לשמוע גישה דומה מגורמים נוספים ולא מעטים, כגון חלק ממנהלי המוסדות הספרדיים דהיום, פוליטיקאים ואנשים פרטיים נוספים באופן כללי.

נשמע מלבב, התגשמות חזון תרומי ונשגב. מי שקורא את הדברים ואינו מתמצא במציאות הנושכת, עשוי לחשוב כי היו-הייתה בעיה בתחום המוסדות והאפליה בכלל, והנה נפתרה היא כליל זה מכבר, וכיום שוב אינה קיימת.

האמנם?

עובדה מס' 1 – יש פערים

נפתח בשאלה קטנה ומטרידה; כמעט בכל מוסד ליטאי כיום, ישנו אחוז מסוים של בני הציבור הספרדי. בין 5% ל30%, תלוי בנטיות לבה של ההנהלה כידוע ליודעי חן. מדוע אין אחוזים גדולים יותר? האם משום שתמו הספרדים שחפצו להתקבל למוסד זה? או שמא משום שההנהלה הגבילה את הכמות האפשרית ואילולי כך היה המוסד כולו עמוס בבני עדות המזרח? התשובה ברורה.

ולאור תמונת המצב כביכול, המוצגת במאמרים הנ"ל, כמו גם החזון והאידיאל המשתקף מדבריהם של גורמים מסוימים כיום (כגון מנהלי מוסדות מסוימים) – מתעצמת טפי הקושיא; מנין הם, כל המוזרים הללו? מדוע נוהרים הם למוסדות האשכנזיים בהמוניהם בעוד המוסדות הספרדיים איכותיים לא פחות ואף יותר? הלא מדובר בעשרות אלפי תלמידים ותלמידות בכל הגילאים, האין הוריהם מבחינים באמת הפשוטה שמצב המוסדות הספרדיים טובים יותר?!

שתי אפשרויות עשויות להסביר זאת; הראשונה; שכל הרבבות הללו טועים באמת הברורה, ולא מזהים את האיכות של מוסדות עדות המזרח. האפשרות השנייה היא, שמא, אולי, יתכן, הם לא לגמרי טועים…

חברים, הבה ונודה על האמת, כי מהתכחשות לה לא תצמח תועלת. המוסדות של המגזר הליטאי בארץ, ובמיוחד הישיבות, נחשבים כיום לטובים יותר. בעיני הליטאים, ועוד יותר – בעיני הספרדים.

ניסיונות הסרק להכחיש את המציאות הזו, ראויים אולי להערכה ולחמלה, אך המציאות שבה וטופחת בחדות רבה. גם אותם מנהלי מוסדות ספרדיים שיודעים לדרוש כך בנחישות וברטוריקה מרשימה, ברוב המקרים 'נתקעים' ו'נאלצים' לשלוח את ילדיהם או נכדיהם למוסדות ליטאיים.

מדוע הם טובים יותר? נעסוק בהמשך בהרחבה. אך לעת עתה – זו המציאות בה מאמינים כולנו.

עובדה מס' 2 – יש אפליה

עובדת קיומה של תופעת האפליה על רקע עדתי, הינה עובדה כואבת, לא הוגנת ופסולה מבחינה תורנית, ערכית ומוסרית. בלי קשר לרוחות השוויון המערביות המנשבות כיום, הרי שכל בר-דעת מבין כי תופעה זו פסולה מיסודה גם מבחינה יהודית, תורנית ומוסרית, ואדם שלוקה בה ונוהג על פיה – רחוק מלהיקרא עובד ה' אמיתי, או להיות ראוי להערצה.

במאמר זה הקדשנו אמנם פרק לעיסוק בתופעת הגזענות, אך הזווית בה הוצגו הדברים אינה הזווית המקובלת, ואנו נתייחס אליה כאל עובדה נוכחת. בהמשך נטען כי דווקא ההכרה בקיומה והיחס הנכון כלפיה עשויים להעלים אותה – אך בל נקדים את המאוחר.

בימים עברו נראה היה כי תחושת קיום הפערים הייתה דו צדדית, ובעוד הציבור הליטאי חש מרומם ומתנשא על פני אחיו הספרדי, הרי שזה האחרון חש מצדו פחיתות ונחיתות ביתר שאת.

בעקבות תהליכים שיפורטו בהמשך בהרחבה – מציאות הזו השתנתה כמעט כליל, וכמעט ואין ספרדים שחשים או סבורים שהם פחותים במשהו מהותי מאחיהם הליטאיים.

אלא ש… הגם שבכל המישורים תחושת הנחיתות של הספרדים כלפי הליטאים כמעט פסה מן העולם, הרי שהיא קיימת בעוז בתחום אחד ואחרון; תחום המוסדות. ובהיות וחלק גדול מאוד מציבור הספרדים בני התורה מעוניין ללמוד דווקא במוסדות ליטאיים, ומאידך – מנהלי המוסדות לא מעוניינים (או לא יכולים) לקבלם כשווים בין שווים, נוצרת מציאות של אפליה.

עובדה מס' 3 – יש קיבעון

מציאות האפליה בקבלה למוסדות, מנציחה למעשה את תחושות הנחיתות והפחיתות באופן מלאכותי.

הגם שרוב ככל הספרדים כיום לא חשים בנחיתות כלשהי, הם אינם מעוניינים להיטמע בציבור הליטאי, הם יעדיפו להתפלל במנייני אברכים ספרדים והצעת שידוך ממשפחה ליטאית תיחשב לדידם כעלבון, למרות זאת – עדיין ישנו תיחזוק מלאכותי לתחושת האפליה והנזקקות, בשל בעיית המוסדות, שנחשבים כאמור לטובים יותר. 

מטבע הדברים, כאשר אדם תלוי ברעהו בדבר מה, הוא חש נחות ממנו וחברו חש נשגב ונעלה. כשמדובר בדבר של מה בכך, אין האפקט משפיע על כלל החיים, אך כשמדובר במוסדות חינוך לילדינו, ציפור נפשנו, אין כל ספק שתלות זו מנציחה ומחייה את הפערים ולא מאפשרת בניין אמיתי.

דעתנו היא, כי פתרון התלות במוסדות יהווה פתח ופתרון אמיתי למצב זה, עד שתיעלם מציאות מופרכת זו כלא הייתה.

היתכן?

מן הסתם חלק מן הקוראים בשלב זה מכווצים את גביני עיניהם ומנסים להבין לאן מועדות פני הדברים, מה המטרה בנאמר, מי מנסה להרוויח פה ומה.

כדי להבהיר נכוחה את מטרות המאמר הנוכחי, יש להציף מספר שאלות ישנות, מוכרות וכואבות;

  • איך נוצרה המציאות האבסורדית הזו המתוארת לעיל?
  • האם הייתה יכולה להיווצר מציאות אחרת?
  • מה המציאות הכללית כיום לעומת ימים עברו?
  • האם המצב פתיר? האם ניתן לשנות?
  • מהם האתגרים המעכבים את שינוי המציאות?
  • כיצד כל אחד מאתנו יכול לפעול ולזרז תהליכים שיובילו לפתרון?

בכל זאת באנו לעסוק, באריכות ובעיון, במאמר הנוכחי.

הבהרות נחוצות

  • מאמר זה נכתב על ידי קבוצת אברכים ספרדים, בוגרי ישיבות ליטאיות מהשורה הראשונה, שהוריהם (ואף סבותיהם) למדו גם הם בישיבות ליטאיות, ספגו את הווייתן סברו וקבלו מרבותינו גדולי עולם התורה הליטאי ובכלל, אך ערים למציאות הכואבת כיום.
  • מטרת כתיבת והוצאת מאמר זה בחוברת זו, היא להוביל לבחינת פתרונות אפשריים לבעיית המוסדות בפרט, וממילא בעיית האפליה בכלל וכפי שיבואר בהרחבה בגוף הדברים.
  • דעתנו היא כי ישנו תהליך שהחל לקרות, וככל שנעורר את המודעות והשיח בנושא – כך יגבר קצב ההליכים והתודעה הציבורית, והתהליך יואץ ביתר שאת, וכפי שיבואר בהרחבה בגוף הדברים.
  • מטרת חוברת זו אינה מסחרית, והדפסתה ממומנת על ידי אנשים פרטיים שהנושא בוער בהם ורואים הם בכך גופי תורה.
  • מטרת חוברת זו אינה פוליטית, והוצאתה לאור בוצעה בכוונה תחילה עם סיום מערכת הבחירות, שלא תיחשד כבעלת מניעים ורווחים פוליטיים.
  • מטרת חוברת זו אינה שיווקית, ואין מטרתה לקדם מעמדות של גוף / מוסד / אישיות מסוימת, ובמידה ותובאנה דוגמאות הרי שהן לצורך המחשה בלבד.
  • במהלך הכתיבה ולאחריה, עלו חששות מפני גורמים שעשויים לראות את עצמם נפגעים מן הדברים וחולקים על אמתותם ונכונותם. לפיכך יש להצהיר ברורות; אין המטרה כאן להתווכח, לחלוק, לערער או לקרוא תיגר על דרך מסוימת, גישה, גוף או אדם כלל וכלל! מטרת הדברים היא לעורר את המחשבה והמודעות בלבד.
  • מסיבה זו לא הובאו מקורות לטיעונים, אך שלחלקם הגדול ישנם מקורות מוסמכים ומוגמרים השמורים במערכת, ביניהם ספרים, מסמכים, עיתונים ומאמרים אותנטיים מהתקופות השונות שנכתבו בשעת מעשה ולא שוכתבו לאחר שנים מתוך מגמה כלשהי. המקורות הושמטו בכוונה תחילה, בכדי שלא ליצור את הרושם שבאנו 'להוכיח' או 'להתווכח' על פרט כלשהו. מעתה, יכול כל אחד לחלוק על כל נתון המובא במהלך הדברים.
  • בהיות הנושא מורכב ועדין מאוד, אתגר העלאת הדברים על הכתב היה לא פשוט, ובחלק מן המקומות עלתה תחושת חוסר הצלחה בהבעת כוונת הדברים עד סופה. עם זאת, השתדלנו לדייק במילותינו ובניסוחינו. לפיכך במקומות רבים מאוד נקטנו בלשון די לחכימא, והקורא הנבון יתן דעתו לכך ויתיר לעצמו להוסיף משמעות ונופך לדברים ולקרוא גם את האמור בין השורות.
  • קובץ זה יוצא ללא הסכמות רבנים, וכל הנאמר בו הוא על דעת הכותבים בלבד, על בסיס מחשבות ורעיונות אישיים של הכותבים. מסיבה זו קשה לסמוך על דעתנו שצדקנו בכל דברינו ושלא נפל בהם פגם או מום, ואה"נ יובהר להדיא כי אין הדברים מוצגים כהלכה למשה מסיני, אלא כהרהורים מחשבות שיש לעיין היטב, לחקור ולבדוק אחר נכונותם. לא ימלט כי טעינו בחלק או בכל דברינו, ורשאי כל אחד לסבור אחרת בכל נקודה שהיא.
  • רבות נידון בשאלה האם רצוי וראוי 'להניח את הקלפים על השולחן' בצורה כה גלויה, האם אית בהא זילותא במידה ויפורסם מעבר לציבור אנ"ש, האם ישנו חשש לפגיעה בתהליכים המתרחשים באופן טבעי, האם הדבר יעורר התנגדות עזה מצד אלו הסבורים כי הגענו אל המנוחה ואל הנחלה ועוד. אחר מחשבה רבה והתייעצות עם ת"ח ואנשי דעת, הוחלט כי לא העת להחריש, וכי כתיבת ופרסום הדברים שחור על גבי לבן ודאי יגרמו יותר תועלת מלהפך.
  • ניתן ורצוי לשלוח הארות והערות, לכתובת המייל של המערכת arayot613@gmail.com

אנו תפילה כי לא יצא מכשול תחת ידינו, והוצאת מאמר זה לרשות הרבים תעורר תועלת גדולה בבחי' אמת מארץ תצמח, ומי יתן וכשיתבגרו ילדינו וייתקלו במסמך זה, יתמהו הכא במאי עסקינן.

אריות קשורים בחוט – תוכן עניינים

  • מבוא
  • פרולוג
  • כלפי מה דברים אמורים
  • רבבות בודדים
  • עובדה מס' 1 – יש פערים
  • עובדה מס' 2 – יש אפליה
  • עובדה מס' 3 – יש קיבעון
  • היתכן?
  • הבהרות נחוצות
  • חלק 1 | עבר

פרק א' | תקופת בראשית…

  • תנועת ההשכלה
  • קלקול הנוער הספרדי
  • הספרדים בארץ
  • התעצמות הציבור האשכנזי
  • ועדי ההצלה בחו"ל
  • העדה החרדית הספרדית
  • גלי העלייה לארץ
  • היווצרות מבנה המגזר החרדי
  • ניסיון השתלבות ראשון
  • פרק ב' | התקומה והשבר
  • שלטון אגודת ישראל
  • הקמת ש"ס
  • התמסדות המגזר הליטאי
  • יתד נאמן
  • שארית ישראל
  • דגל התורה
  • נאום השפנים והחזירים
  • ש"ס פורשת לעצמאות מוחלטת
  • ההתנגדות לש"ס בציבור הספרדי
  • אמ"ת – ארגון מרביצי תורה ספרדים
  • חוברת 'בינו שנות דור ודור'
  • כשוך הסערה…
  • היווצרות ההיררכיה

פרק ג' | השנים האחרונות

  • הציבור הספרדי גדל עד מאוד
  • לחץ הולך וגובר במוסדות הליטאיים
  • מפלגת קד
  • הציבור הספרדי מתפזר
  • הפילוג בציבור הליטאי
  • הסתלקותו של הגר"ע יוסף זצוק"ל
  • ש"ס הופכת תורנית וישיבתית יותר
  • השנים האחרונות…

>>>>> חלק 2  | הווה <<<<<

פרק ד' | דיוקנו של מגזר

  • הפלג הנעלם
  • קונפליקט השם והבהרה נחרצת
  • מבנה הציבור
  • מכנה משותף
  • לא פה, לא שם

פרק ה' | התועלת

  • פשרה של תופעה אבסורדית
  • התגוננות מהעולם החילוני
  • צורת הלימוד
  • צורת הישיבה
  • צורת בן תורה
  • שייכות לבית המדרש
  • עמקות המחשבה
  • עשה לך רב
  • יזמות רוחנית
  • סיכום

פרק ו' | המחיר

  • הפיל השחור שבחדר
  • הנמכת קומה
  • אובדן זהות
  • משבר אמון
  • האפליה הבועטת
  • ברגל שמאל…
  • ומי ינוע
  • פליטי המערכת
  • חוסר ייצוג פוליטי
  • משרות
  • איבוד דמויות ההוד
  • איבוד אוצרות רוח
  • ידיעת הלכות ומנהגי אבותינו
  • אמת. אמת.
  • פתיחות רגשית
  • מלחמת המוסדות

פרק ז' | וזרח השמש ובא השמש

  • האם ישנה דעיכה?
  • האם ישנו שינוי?
  • זה וזה גרם
  • הצמיחה
  • כלביא יקום, כארי יתנשא
  • התורה והתבלין…

פרק ח' | בואו חשבון

  • העולה מדברינו…
  • מסקנת הדברים בשתי שורות;
  • ה-שאלה…
  • התשובה

פרק ט' | בואו נדבר על גזענות…

  • גזענות מהי?
  • ערכי העולם המערבי בע"מ
  • עמדת היהדות
  • הגזענות הליטאית
  • האם ראויים הספרדים לטעון נגד?
  • אבל אשמים אנחנו!
  • פתרון בעיית הגזענות

פרק י' | האתגר

  • אריות קשורים בחוט
  • האבסורד
  • הקונפליקט – גלגל חוזר
  • חסרון שיוכל להימנות
  • הנהגה
  • מימון
  • כלי ביטוי
  • כוחה של התודעה הציבורית
  • הגיע הזמן לשינוי!

פרק י"א | מפלגת ש"ס

  • פערי השקפה
  • פערי מנטליות
  • פערי תדמית
  • ש"ס משתנה
  • ש"ס פונה לאברכים
  • שאלת ההיתכנות

חלק 3 | עתיד

פרק י"ב | התקוה

  • למה עכשיו?
  • א. הקסם הליטאי פג
  • ב. קוטביות הפערים מיטשטשת
  • ג. הציבור הספרדי מתגבש
  • ד. המוסדות צרים מלהכיל

פרק י"ג | הפתרון

  • הכרה ומודעות ציבורית
  • בטחון ונחישות
  • הקרבה ציבורית
  • הפתרון האמיתי: מהפכת המוסדות
  • כיצד נבדלים
  • בקום ועשה!

פרק י"ד | החזון

  • חדוות היצירה
  • והיה ראשיתך מצער
  • פרצופיהן שונים
  • דעותיהן שונות
  • ביקורת עצמית וביקורת ציבורית

פרק ט"ו | עינינו הרואות

  • הנחשון – ת"ת זכרון יעקב
  • איגוד עמלי התורה
  • מהפכת הת"תים
  • הצלחה בלתי נתפסת
  • ומה הלאה?
  • בתי הספר והסמינרים
  • ראו זאת כהוכחה
  • א"כ מה החידוש במאמר זה?
  • ומחר בבוקר?
הוצאה לאור טקסט רץ - מתנה לנרשמים

רוצים מתנות?

הירשמו וקבלו מאיתנו כל חודש

מתנה אמיתית ששווה כסף!

מהווה הסכמה לקבלת דיור. אפשר תמיד להסיר. 

אהבתם? תנו לייק!

מתכננים להוציא ספר? דברו איתנו!

אולי יעניין אתכם גם:

רוצים שנתקשר?

מתקשים עם השלמת הרכישה?

השאירו טלפון ונציגינו יחזרו אליכם!

דילוג לתוכן